הן התחילו מהבית. קייטרינג חלבי איכותי במיוחד, שהכניס להן כמה עשרות אלפי שקלים בחודש והמון לקוחות מרוצים.

ואז הן החליטו שהגיע הזמן להתרחב, הבית כבר צפוף, הדרישה לשירות שלהן גדלה

והן רוצות לצאת.

הן לא לקחו סיכון ושכרו יועץ עסקי שינחה אותן בדרך,

אבל דבר אחד הן שכחו לבדוק – האם היועץ הזה אכן מתאים לתהליך הספציפי שהן צריכות לעבור עכשיו.

הוא לא התאים.

איך אני יודעת?

זה התחיל בשכירות מקום בהוצאה של 10,000 ₪ בחודש – מקום גדול הרבה יותר ממה שהן היו צריכות.

זה המשיך בתקציב השיפוץ וההתאמה שלו לעבודות מטבח –

שההערכה שלו עמדה בתחילת הדרך על 300 אלף ₪

אבל הגיע להשקעה של 1,300,000 ₪!!!!

כן, כן, אתם קוראים נכון.

את כל כספי הירושה שהיו להן הן השקיעו במקום הזה

שמשום מה הפך ממטבח פשוט לעסק שעומד להוציא אוכל לחברות,

 כזה שדורש אישור ייצרן, חדרי קירור, חזית מכירה שאין ברירה אלא להפוך לבית קפה

ועוד ועוד אבזור וציוד יקרים בטירוף –

והכל נרכש ונבנה חדש חדש מהניילונים!!!

כשהגעתי למקום הייתי בשוק למצוא בו עמדת בישול, עמדת אפיה, תנורים מפלצתיים,

מיקסרים תעשייתיים ועוד ועוד.

ציוד בשווי מאות אלפי שקלים, שלא היה להן שום צורך בו!!!

בבת אחת הן הפכו מעסק ביתי שמכניס כמה עשרות אלפי שקלים בחודש

לעסק ענק שדורש 6 עובדים, רכב משלוחים צמוד,

אתר מושקע עם אפשרות סליקה!!! (מי מזמין קייטרינג בתשלום אונליין, מי???)

ובעיקר השקעה כספית שפשוט לא נגמרת

על כל כך הרבה דברים שלא התאימו להן והן לא היו צריכות.

חד וחלק!

גיליתי שקרה שם משהו מאוד פשוט לכאורה-

הן שאפו גבוה, מאוד גבוה,

ולא רצו לוותר על כלום – לא על הבישול, לא על האפיה, לא על רכישת המוצרים בעצמן –

הן מסוגלות ויכולות לעשות הכל אז למה לא?

וכשמישהו הבטיח להן שזה אפשרי, הן סמכו עליו והלכו איתו.

בלי לשאול שאלות, בלי לבדוק מה נכון ומה לא,

בלי לעצור לרגע כדי לראות לאן בכלל הן הולכות

והאם זו באמת המטרה המקורית שלהן או שהן סתם נסחפות.

והן נסחפו, אוהו איך שהן נסחפו.

הנה הנקודות שהיו חייבות בדיקה וכשהבדיקה לא נעשתה- גרמו לכל העסק להיכשל:

• האם היזם או בעל העסק בשל ומסוגל לעשות את הקפיצה למדרגה הבאה?

לפעמים יועץ, עם כל הרצון הטוב, מנסה להקפיץ בעל עסק כמה מדרגות כשכל מה שהוא צריך זו קפיצה אחת בכל פעם.

• האם היועץ שבחרנו אכן מתאים למשימה? יש לו ידע? נסיון? המלצות?

הרבה פעמים היועץ מאוד רוצה אבל פשוט לא מסוגל.

• האם הגדרנו לפני שיצאנו לדרך מי מסוגל לעשות מה ואיך יתחלקו התפקידים?

או שזרמנו ואמרנו – נעשה מה שצריך ומצאנו את עצמנו עושים הכל ומתמוטטים?

• האם בדקנו אפשרויות להוזיל עלויות?

או רצנו על הכי יקר והכי חדש כי זה נראה טוב ועושה לנו נעים?

• האם בחנו כל החלטה לפני שקיבלנו אותה?

או שקפצנו ראש למים והחלטנו שנלמד לשחות תוך כדי תנועה?

מה אני הייתי עושה אחרת?

• עסק ברמה שכזו לא צריך כזו קפיצה.

היא מיותרת ומסוכנת. עסק כזה צריך להתחיל לגדול צעד אחרי צעד,

ולעשות את זה בזהירות ובשיקול דעת.

יש יותר הזמנות? נשתף פעולה עם מישהו שמכין קינוחים ונתמקד בבישול שאנחנו טובות בו.

צריך יותר מקום? נשכור מטבח קיים לפי שעות ונוזיל עלויות.

צריך יותר סחורה? נבדוק עם אילו ספקים שווה לנו לעבוד ונזמין סחורה טריה במקום להחזיק חדרי קירור.

לצערי, כשהגעתי היה כבר מאוחר מדי בשביל העסק הזה.

הקורונה בהחלט היתה הקש ששבר את גב הגמל

ולי לא נותר אלא ללוות את 2 השותפות בתהליך הסגירה המאוד לא נעים,

ולבדוק יחד איתן מה אפשר להציל,

איך אפשר למנף את המוניטין ואת הלקוחות ולהפוך אותם לכסף שיכסה חלק מהחובות,

אפשר להחזיר חלק מהנכס למשכיר, ולמכור בתפריט מדויק אוכל מוכן במשלוחים

ובעיקר איך לעזור לכל אחת מהן למצוא את הדרך העצמאית שלה במינימום נזקים.

מוסר השכל- גם אם ממש מתחשק לכם לקפוץ גבוה, התחילו מלקפוץ נמוך,

 כך לא תקחו את הסיכון של נפילה כואבת ומסוכנת.

נקודה למחשבה- הקורונה היתה אמנם זו שסגרה להן סופית את העסק,

אבל מהמקום שלי, אני חושבת שהיא עשתה איתן חסד.

כי אם הן היו ממשיכות באותו כיוון, החובות שלהן רק היו תופחים….