כבר שנים שיש לו קו חלוקה של יצרן נחשב בישראל.

הקו רווחי מאוד. רווחי כל כך עד שהוא החליט להסתמך על הרווחים שלו ועל הון עצמי קטן שהיה לו

ורכש 3 נכסי נדל"ן.

לכאורה השקעה חכמה.

הבעיה התחילה כשהוא לא באמת הסתמך על הרווחים אלא על ההכנסות.

תשאלו מה ההבדל?

הכנסות נועדו קודם כל לסגור הוצאות.

מה שנשאר אחר כך הוא בהחלט רווח.

אבל הוא החליט לג'נגל קצת עם העניין הזה.

חישוב פשוט הראה לו שהוא לא חייב להעביר לספק שלו את כל ההכנסות שלו מיידית.

הוא יכול לפרוס את התשלומים אליו לטווח ארוך יותר.

מה שמשאיר אותו עם כסף ביד.

כסף שהוא לא באמת שלו, אבל מרגיש כאילו כן.

כסף שהוא חשב שאפשר למנף כדי להגדיל הכנסות אבל זה לא באמת עבד.

בעצם, זה עבד לפרק זמן מסויים.

 ואז פתאום משהו בתאריכים לא הסתדר והוא מצא את עצמו עם מחסור במזומנים.

טוב, בעיה קטנה- לוקחים הלוואה.

ואז עוד אחת, ועוד אחת….

כשהבנק הפנה אותו אלי, הבחור המקסים שלנו כבר היה שקוע

בחובות של מליון ₪ לבנק,

למעלה מ100 אלף ₪ בכרטיסי אשראי.

600 אלף ₪ לספק

ועוד 500 אלף ₪ בצ'קים שפוזרו בכל מקום.

הוא הצליח לחיות מההכנסות השוטפות של הגביה ולהתגלגל איכשהו,

עד שהגיעה הקורונה וסגרה לו את הברז.

150 אלף ₪ שלא נגבו – כי הלקוחות נכנסו לקשיים

הביאו אותו למצב של ריצה בלתי פוסקת אחרי עוד הלוואה ועוד גלגול ועוד מזומן.

ממש כמו אוגר על גלגל, הוא המשיך לרוץ אחרי הזנב של עצמו

רק כדי לגלות שזהו – הוא מיצה את כל האפשרויות הקיימות.

הוא כבר מיחזר משכנאות, ניצל את הלוואות הקורונה, לקח הלוואות בערבות המדינה.

וזהו.

עכשיו האיומים מתחילים להגיע מכל מקום – מהבנק, מהספק, מהאנשים להם הוא חייב

ואין לו שום שמץ של מושג מה לעשות ואיך להתנהל, כי הוא אף פעם לא באמת ידע לנהל את עצמו כלכלית.

אחרי שחקרתי לעומק את הפרטים והבנתי את התמונה הסברתי לו דבר אחד –

מי שמתנהל כאילו הוא מבין ויודע אבל אין לו שום מושג בפיננסים – הוא חכמולוג.

וחכמולוגים תמיד בסופו של דבר נתקעים בקיר.

הנה הנקודות שגרמו לו להיכשל:

• הוא אף פעם לא בדק את גובה הריביות שהוא משלם לבנק.

מסתבר שהוא משלם ריביות בסך 70 אלף ₪ בשנה!!!!

• הוא היה בטוח שהוא יכול ליהנות מהכסף שנכנס בטווח הזמן הזה

עד שהוא צריך לחזור לספק, אבל הכסף הזה לא באמת היה שלו, הוא היה של הבנק והריביות.

• הוא לא ניהל מערך תשלומים חודשי.

מה זה אומר?

ההוצאות מהעסק צריכות לצאת ב2 נקודות זמן בחודש, או לכל היותר 3.

בתחילת החודש- שכר דירה (ואם אפשרי להעביר לסוף חודש, עדיף)

באמצע החודש – תשלומים לרשויות.

ובסוף החודש- הוצאות שוטפות.

ברגע שכסף יוצא מהחשבון רק 3 פעמים בחודש, זה מאפשר לנו להקטין את ימי צריכת האשראי,

ופשוט מקטין את ההוצאות, שלא לדבר על זה שזה עושה לנו סדר בעניינים.

מה אני עושה עם הלקוח הזה?

ישבנו להכין תוכנית הבראה, שכוללת:

• החלטה באילו תאריכים לשלם לספק לפי מועדי כניסת הכסף מהלקוחות.
  
• חלוקה נכונה של הוצאות כדי לחסוך את העמלות של 70 אלף ש"J שהוא משלם לבנק על אשראי.
  
• דרכים לצמצם הוצאות נוספות לבנק ובאופן כללי.
  
• גיוס כספים שיעזרו לו לעבור את המשבר הזה ולהמשיך לנשום ב3-4 חודשים

עד שנצליח לייצב את העסק ואת המצב הכלכלי ולהתחיל להתרומם.

מוסר השכל – לפני שאתם מתלהבים מגובה ההכנסות,

ודאו שהן אכן מכסות לכם את ההוצאות, ושזה שאתם מוציאים את הכסף מהחשבון לטובת השקעות, נופש או כל דבר אחר – לא יגרום לכם בסופו של דבר לשלם כפליים.

נקודה למחשבה – אם אתם במצב שיש לכם הכנסות גבוהות, זה משמח.

אל תתנו לזה להפיל אתכם. למדו איך להתנהל כלכלית בצורה נכונה

כדי שתדעו איך למנף את הכסף ולשפר את המצב הכלכלי שלכם עוד ועוד- זה אפשרי!